חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 1
פרק ראשון: רשות כניסה וישיבה
1. הוראות כלליות (תיקון: תשכ"ו)
(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת-עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.
(ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת-עולה או תעודת-עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון-ישיבה לפי חוק זה.
2. סוגי אשרות ורשיונות ישיבה (תיקון: תשכ"ו-3, תש"ס, תשס"א6, תשס"ג, תש"ע, מס' 21- תשע"א)
(א) שר הפנים רשאי לתת
(1) אשרה ורשיון לישיבת-מעבר - עד לחמישה ימים;
(2) אשרה ורשיון לישיבת-ביקור - עד לשלושה חדשים;
(3) אשרה ורשיון לישיבת-ארעי - עד לשלוש שנים;
(4) אשרה ורשיון לישיבת-קבע;
(5) רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה - עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.
(ב) אשרה ורשיון לישיבת-מעבר או לישיבת-ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא.
(ג) לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה - חוק עובדים זרים), אלא אם כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור, שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זה את תחום עיסוקו.
3. הארכת אשרות ורשיונות ישיבה3
שר הפנים רשאי להאריך -
(1) רשיון לישיבת-מעבר, ובלבד שסך-כל תקופות ההארכה לא יעלה על עשרה ימים;
(2) רשיון לישיבת-ביקור, ובלבד שסך-כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים;
(3) רשיון לישיבת-ארעי, ובלבד שתקופת כל הארכה לא תעלה על שנתיים.
3א. הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר, והגבלת מתן אשרות ורישיונות חוזרים (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, מס' 20- תשע"א, מס' 21- תשע"א) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: